Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 26a

אִם יֵשׁ בּוֹ מוּם — יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט, וְאִם לָאו — לֹא יִשְׁחוֹט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִיכָּר מִבְּעוֹד יוֹם, אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן —

Traduction

If it has a permanent blemish, owing to which it may be slaughtered and eaten, he may raise it from the cistern and slaughter it; but if it does not have a blemish, or if its blemish is temporary, he may not slaughter it. Rabbi Shimon says: Even if it has a blemish, it is prohibited to slaughter it, as any firstborn animal whose blemish is not perceptible while it is still day, i.e., on the day before the Festival, is not considered to be among the animals prepared prior to the Festival for use on the Festival.

Rachi non traduit

אם יש בו מום. על כרחך ר' יהודה מוקצה אית ליה ובמום הנופל בו ביום טוב לא שרי דלאו דעתיה עלויה מאתמול וה''ק בכור בעל מום שלא הראהו לחכם מבעוד יום להתירו ונפל לבור בי''ט ירד מומחה ויראה מום שהיה בו אתמול אם מום קבוע הוא יעלה וישחוט משום דמוקצה ליכא דמאתמול דעתיה עלויה:

אין זה מן המוכן. לאו משום מוקצה אסר ליה דהא לית ליה מוקצה אלא לפי שמתירו בי''ט נראה כמתקנו דהוה ליה כדן דין דגזור ביה משום שבות וה''ק אין התרתו היתר ואינו מוכן להכשר:

Tossefoth non traduit

ע''כ לא בעי למימר דאין זה מן המוכן שהוא מוקצה דהא ר''ש לית ליה מוקצה אלא ה''פ כל שאין מומו ניכר שלא ראהו חכם מעי''ט ולא היה נודע אם היה קבוע אין זה מן המוכן כלומר אין היתרו היתר דאין מוכן להכשיר דאין רואין מומין בי''ט וטעמא משום דנראה כמתקן או כדן את הדין שהוא אסור משום שבות ע''כ פירש רש''י וקשה דאין זה מן המוכן משמע דאפילו בקרו חכם כיון שלא נודע שהוא מום קבוע מאתמול אוסר ר''ש ולפ''ה משמע דוקא דאינו מוכן להכשיר לכתחלה הא דיעבד שפיר דמי וע''ק דבשבת מוכח בהדיא בפרק כירה (שבת דף מו: ושם) דמטעם מוקצה קאמר דפריך מהכא דר''ש אית ליה מוקצה והא לית ליה מוקצה לר''ש לכן נ''ל דמטעם מוקצה קאמר דאין זה מן המוכן ואפילו עבר ובקרו מ''מ אסור משום מוקצה ופליגי ברואין מומין וגם פליגי במוקצה מיתורא דקתני אין זה מן המוכן והא דפריך הכא בגמ' לפלגו ברואין מומין בעלמא ר''ל דלא נפל לבור ולעולם כלישנא דמתניתין דמוקצה וכן הא דקאמר בגמרא מהו דתימא כיון דדעתיה עלויה נשחטיה קמ''ל ר''ל דאסור משום מוקצה ואפילו אם בקרו בדיעבד אף לר' יהודה כיון שלא היה בו מום קבוע מאתמול ור''ש אסר אפילו אם היה בו מום משום מוקצה כדפירש' דלא כאדא בר אוכמי וא''ת מ''ש דבכל דוכתא מחמיר רבי יהודה טפי במוקצה מרבי שמעון וי''ל דטעמא רבה אית ליה הואיל דס''ל דרואין מומין ביום טוב וידוע שמום קבוע היה מאתמול א''כ אין כאן מוקצה דהא מאתמול דעתיה עלויה אבל לר''ש אית ליה דאין רואין מומין הלכך לאו דעתיה עלויה מאתמול על כן אסור אפילו אם בקרו בדיעבד:

גְּמָ' בְּמַאי קָא מִפַּלְגִי? אִי נֵימָא בְּרוֹאִין מוּמִין קָמִפַּלְגִי, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: אֵין רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב, וְלִפַּלְגוּ בְּרוֹאִין מוּמִין דְּעָלְמָא!

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: With regard to what principle do Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon disagree? If we say that they disagree about whether or not one may examine blemishes on a Festival, such that Rabbi Yehuda holds that one may examine blemishes on a Festival, and Rabbi Shimon holds that one may not examine blemishes on a Festival, if so, let them disagree with regard to examining blemishes in general on a Festival and not only with respect to the particular case of a firstborn that fell into a cistern.

Rachi non traduit

גמ' אי נימא ברואין כו'. דהא ודאי משום מוקצה לא הוי טעמייהו דאפכא שמעינן להו אלא משום ראיית מום דר''ש סבר אין רואין כיון דהוה ליה כיושב ודן דין:

לפלגו בעלמא. בלא נפל לבור:

בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים לַעֲרֵים וְלַסְּקֵיהּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara answers: It was necessary to teach the disagreement with regard to the case of a firstborn that fell into a cistern, as it could enter your mind to say that because of the matter of the suffering of living creatures, one should employ an artifice to circumvent the halakha and raise the animal from the cistern. This would be in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who states elsewhere (37a) with regard to a different case that one may employ an artifice in order to rescue an animal that fell into a cistern on a Festival. Therefore, the mishna teaches us that Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon disagree even in the case of a firstborn that fell into a cistern.

Rachi non traduit

לערים. לומר ודאי ימצא בו מום:

ולסקיה כרבי יהושע. דאמר בפרק משילין (לקמן ביצה דף לז.) אותו ואת בנו שנפלו לבור מעלה את הראשון ע''מ לשחוט ואינו שוחט וחוזר ומעלה את השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט:

אִי הָכִי, ''לֹא יִשְׁחוֹט''? ''לֹא יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט'' מִבְּעֵי לֵיהּ! לָא צְרִיכָא — דַּעֲבַר וְאַסְּקֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִשְׁחֲטֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: If so, if the mishna mentions the case of a firstborn that fell into a cistern in order to teach that an artifice may not be employed to raise the animal from the cistern, the phrase: He may not slaughter it, is inaccurate. Rather, it should have stated: He may not raise the animal and slaughter it. The Gemara answers: No, this teaching is necessary in a case where he transgressed the prohibition and already raised it, as it could enter your mind to say that he may now slaughter it. Therefore, the mishna teaches us that even then he may not do so.

Rachi non traduit

אי הכי. דנפילת בור דנקט לאשמועינן דלא יעלהו נקט ליה ואם לאו לא יעלהו מבעי ליה דהא עיקר משום העלאה נקט לה ושחיטה פשיטא לן:

לא צריכא דעבר ואסקיה. ומשמעותא דלא לסקיה מרישא ש''מ דקתני ירד המומחה ויראה ולא קתני יעלהו ויראה והדר אשמועינן אחריתי דאי עבר ואסקיה ולא מצא בו מום לא ישחוט:

לִשְׁחֲטֵיהּ?! הָא תָּם הוּא! לָא צְרִיכָא, דִּנְפַל בֵּיהּ מוּמָא. וְהָא מוּקְצֶה הוּא!

Traduction

The Gemara expresses wonder at this answer: How could one think that he may now slaughter it? Isn’t the animal unblemished? How could one imagine that it is permitted to slaughter a firstborn that is unblemished? The Gemara answers: This teaching is necessary only in a case where it developed a blemish after it fell. The Gemara challenges this argument: But how could one think that he may now slaughter the animal? Doesn’t it fall into the category of muktze, as it was not fit to be eaten on the eve of the Festival, since at that time it was still unblemished? In that case, it should remain in the category of muktze for the duration of the Festival.

Rachi non traduit

דנפל ביה מומא. השתא וה''ק אם יש בו מום הקבוע מעי''ט יעלה וישחוט ואם לאו דלא היה מעי''ט אלא היום אפילו עבר והעלהו לא ישחוט:

והא מוקצה הוא. אי מאתמול לא הוה ביה מום כלל פשיטא דלא ישחוט דהא אשמעינן רבי יהודה בכמה דוכתי דאית ליה מוקצה:

אֶלָּא: דִּנְפַל בֵּיהּ מוּם עוֹבֵר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְהַשְׁתָּא הֲוָה לֵיהּ מוּם קָבוּעַ. מַהוּ דְּתֵימָא: דְּדַעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ, וְנִשְׁחֲטֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

Rather, the mishna is speaking of a case where the animal developed a temporary blemish, one that might eventually heal, on the eve of the Festival, and now, after falling, it has a permanent blemish. Lest you say that his mind was set on the animal as food already before the Festival due to the temporary blemish and therefore he should now be allowed to slaughter it, the mishna teaches us that since it was not fit to be eaten before the Festival, it is not considered prepared for use on the Festival. Rather, it falls into the category of muktze and may not be slaughtered.

Rachi non traduit

קמ''ל. דאי לא הוה קבוע מערב י''ט לא ישחוט משום דמוקצה מחמת איסור הוה אי נמי משום דעבר ואסקיה:

תָּנוּ רַבָּנַן: בְּכוֹר תָּם שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יֵרֵד מוּמְחֶה וְיִרְאֶה, אִם יֵשׁ בּוֹ מוּם — יַעֲלֶה וְיִשְׁחוֹט, וְאִם לָאו — לֹא יִשְׁחוֹט. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: הֲרֵי אָמְרוּ אֵין רוֹאִין מוּמִין בְּיוֹם טוֹב. כֵּיצַד? נוֹלַד בּוֹ מוּם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֵין מְבַקְּרִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. נוֹלַד בּוֹ מוּם

Traduction

The Sages taught the following baraita: With regard to an unblemished firstborn that fell into a cistern on a Festival, Rabbi Yehuda HaNasi says: An expert in these matters goes down into the cistern and examines the animal. If it now has a permanent blemish as a result of the fall, he may raise it from the cistern and slaughter it; but if not, then even if he proceeds to raise it, he may not slaughter it, even if afterwards it develops a blemish. Rabbi Shimon ben Menasya said to him: The Sages of earlier generations already said that one may not examine blemishes on a Festival. How so? If a blemish came into being on the eve of a Festival, one may not examine it on the Festival itself to see whether it is in fact of the type that permits the animal to be slaughtered. And if the blemish came into being

Rachi non traduit

בכור תם שנפל לבור גרסינן בברייתא דלית להו מוקצה להנך תנאי בבכור דכל שעתא דעתיה עלויה שמא יפול בו מום:

ר' יהודה הנשיא הוא רבי ולאו היינו רבי יהודה דמתניתין דסתם ר' יהודה הוא ר' יהודה בר אלעאי:

ירד מומחה. ולא לערים ולסקיה:

אם יש בו מום. אפילו נפל בו היום:

יעלה וישחוט. דלית ליה מוקצה בבכור:

ואם לאו. ועבר ואסקיה לא ישחוט אפילו נפל בו מום לאחר העלאה וקנסא הוא משום דעבר ואסקיה [א''נ] לא ישחוט לא יעלה בהערמת שחיטה קאמר דלא ישחוט לא אצטריך דהא תם הוא ומתניתין דלא שנינן הכי משום דמתניתין לא מצינן לאוקומה בתם משום דרבי יהודה מוקצה אית ליה ולא מצי למימר אם יש בו מום שנפל בו בי''ט יעלה וישחוט וכיון דע''כ בבעל מום תוקמה לא אצטריך לשנויי סיפא בשנויא דחיקא ולמימר דלא ישחוט לא יעלה קאמר דהא מצי לשנויא שפיר כדשנינן דאשמעינן ואם לאו דלא היה קבוע מבעוד יום דאפילו עבר ואסקיה לא ישחוט ואע''ג דאתעביד ליה מום קבוע השתא: לשון אחר לא גרס בברייתא בכור תם אלא כי מתני' גרסינן בברייתא בכור שנפל לבור ומתוקמא הכי בכור שנפל לבור ר' יהודה הנשיא אומר ירד מומחה ויראה דלא נערים ונסקיה מעיקרא:

אם יש בו מום. אם ימצא בו מום הידוע שהיום לא נעשה יעלהו וישחוט ואם לאו אלא נפל בו מום היום אפילו העלהו לא ישחוט ולרבי יהודה נשיאה ליכא למפרך כדפרכינן לעיל פשיטא דלא ישחוט דהא מוקצה הוא דאלו לדידיה אצטריך דהשתא הוא דאשמעינן דאית ליה מוקצה:

א''ל ר' שמעון בן מנסיא הרי אמרו. רבותינו דורות שלפנינו אין רואין מומין דר''ש בן יוחי מדורות שלפניהם היה ורבי תלמידו היה כדאמר במסכת עירובין (דף צא.) ובמסכת שבת (דף קמז:) א''ר כשהיינו לומדים תורה אצל ר' שמעון בתקוע היינו מעלין לו שמן כו' וקאמר ליה ר' שמעון בן מנסיא לרבי הרי נחלקו בה דורות שלפנינו ונזיל לחומרא:

נולד בו מום מעי''ט. רבי שמעון בן מנסיא מפרש מלתיה דר' שמעון בן יוחי וה''ק הרי אמר ר''ש בן יוחי אין רואין מומין כיצד נולד בו מום מערב י''ט אין מבקרין אותו לכתחלה אבל אם עבר ובקרו שוחטו שהרי אינו מתקן כל כך שקרוב היה בין השמשות להיות מתוקן שלא היה מחוסר אלא ראיית חכם:

Tossefoth non traduit

תנו רבנן בכור תם שנפל לבור ה''ג. דר' יהודה הנשיא לית ליה מוקצה דקאמר אם יש בו מום קבוע ואפילו אם נפל בי''ט יעלה וישחוט ולית להו להני תנאי מוקצה בבכור דלעולם דעתו עליו שמא יפול בו מום ואם לאו שאין בו מום מאליו לא ישחוט וא''ת פשיטא והא תם הוא וי''ל לא יעלה בהערמת שחיטה כדפירש' לעיל ועל ר' יהודה דמתני' לא בעי לשנויי הכא דלא בעי לשנויי שנויא דחיקא ולא יעלה בהערמת שחיטה קאמר הואיל דאית ליה שנויא אחרינא דר' יהודה אית ליה מוקצה בבכור וצריך לאוקומי בבעל מום ע''כ דהא אית ליה מוקצה אבל לרבי יהודה הנשיא דלית ליה מוקצה בבכור דהא בתם שנפל לבור מיירי לא מצי לשנויי הכי שנפל בו מום קבוע בי''ט כדמשני לרבי יהודה במתניתין עוד פרש''י פי' אחר דלא גרס תם בברייתא אלא ה''ג בכור שנפל לבור וכו' אם יש בו מום קבוע שידוע בו מום מערב י''ט ישחוט ואם לאו אלא נפל בו מום היום לא ישחוט אפילו אם העלהו משום דהוי מוקצה ולרבי יהודה נשיאה אית ליה מוקצה ולא פריך הש''ס כדפריך הש''ס לעיל לרבי יהודה דמתני' פשיטא דמוקצה הוא דודאי לרבי יהודה דמתני' פריך שפיר דמאי אצטריך לאשמועינן אי משום מוקצה בהרבה מקומות שמעינן דרבי יהודה דמתני' אית ליה מוקצה אבל ארבי יהודה הנשיא אצטריך לאשמועינן (דרבי יהודה) דאית ליה מוקצה ותימה דבשלהי מכלתין (דף מ.) מספקא ליה לרבי יהודה הנשיא אי אית ליה מוקצה ואמאי לא פשיט ליה מהכא וי''ל דלא פסיק להוכיח מהכא דאיכא לפרושי תרי לישני כדפי' דלחד אית ליה מוקצה ולחד לית ליה מוקצה ומספקא ליה אי כהאי לישנא אי כהאי לישנא לכך לא היה לו להוכיח מהכא:
[וע''ע תוספות שבת מה: ד''ה לדבריו]:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source